מיומנויות חברתיות וילדים

לא כל הילדים מצטיינים באופן טבעי במיומנויות החברתיות – ביכולת להביע רגשות, להיות חברים של כמה ילדים, להיות חלק מקבוצה, להזדהות עם האחר או להתעניין ברגשותיו, לעמוד בתסכולים, לווסת רגשות ולהבין את הסביבה.
ילדים שחווים קשיים בתחומים אלו עשויים ליצור את הרושם שהם מנסים להתחכם בכוונה או להפריע, ולרוב אין זו כוונתם כלל, והם נותרים עם התסכול שמביא עמו חוסר הבנת הסביבה. בגן ובבית הספר נקרות בדרכם הזדמנויות רבות לתיקון ולשינוי דפוסי התנהגות, אולם חסרה להם דמות "מבוגר אחראי" שעושה סדר בדברים, מכוון אותם ומתווך בינם לבין ילדים אחרים.
באמצעות חילופי תפקידים וכניסה לנעלי ילדים אחרים מאפשרת הפסיכודרמה לילד להבין את השלכות התנהגותו על ילדים אחרים ולעבור תהליך למידה אמיתי ועמוק שתוצאותיו ניכרות גם בחלוף הזמן.

אסביר למה אני מתכוונת דרך סיפורו של אמיר, ילד מקסים שהשתתף בקבוצת מיומנויות חברתיות לילדים שעמדו לפני הכניסה לכתה א'.
אמיר היה ילד חכם ומבריק, אבל החכמה והברק, כמו לילדים אחרים במצבו, העמידו בפניו גם לא מעט קשיים. מכיוון שמבחינה שכלתנית היה מפותח מרוב בני גילו, מצא לרוב דרך לתקשר עם המבוגרים בעולמו, אולם עם בני גילו לא מצא שום שפה משותפת – כמעט שלא היו לו חברים בגן, לא נהג לארח חברים בביתו או להתארח אצלם, ואפילו בתוך הבית הסתכסך עם אחיו הגדול. אמיר היה ילד דחוי, התקשה לדחות סיפוקים והגיב באופן די קשה כאשר לא קיבל את אשר דרש.

במפגש הראשון של הקבוצה ביקשתי מהילדים להמציא עבורה שם וסמל. רוב הילדים רצו לשלב בשם הקבוצה שמות של תכניות טלוויזיה מוכרות, ואילו אמיר הביא לקבוצה רעיונות "מתוחכמים" מתחום המדע והחלל.
ילדי הקבוצה התרשמו ממנו בהתחלה אבל די מהר החלו לחלוק על הרעיונות שלו. בתחילת אותו מפגש סירב אמיר להמשיך ולשתף פעולה עם הקבוצה, אולם בשלב מאוחר יותר, כאשר ניסיתי לבדוק אתו היכן מצוי הקושי ולהציג בפניו אפשרויות אחרות הבין שה"ברוגז" הזה לא יעזור לו והיה פתוח למצוא פשרה.
בסופו של דבר מצאו הילדים שם ששילב את רעיונותיו של אמיר עם הרעיון שרוב חברי הקבוצה אהבו. בפעם הראשונה ראה אמיר שההקשבה והפשרה משתלמות ולמד למצוא את דרך האמצע בין רצונותיו שלו לרצונות הילדים סביבו.

במפגשים הבאים דיברנו על רגשות, ובערך במפגש החמישי של הקבוצה התחלנו לדבר על פחד.
במפגש הזה סיפר אמיר כי מאז שנולד, בשל פחד מחושך וממפלצות למיניהן, לא בילה אפילו לילה אחד מחוץ לחדר הוריו. מכיוון שילדים נוספים בקבוצה פחדו מחושך, הייתה הזדהות מלאה עם אמיר בחדר. באמצעות הפסיכודרמה הצלחנו יחד להתבונן בפחד מהצד, ממקום מרוחק ולתת לו שם, צורה וצבע.
להפתעתי הגדולה, במפגש הבא סיפר אמיר כי ישן בחדר שלו בפעם הראשונה. השינוי הזה עשה עבורו פלאים. לפתע הבין כי אם הוא מעז להתגבר על הפחד הגדול הזה כנראה שהוא יכול להתגבר גם על פחדים וקשיים אחרים. בשפתי – לרכוש לעצמו מיומנויות חברתיות.

השינוי בלט במיוחד כאשר בשלב מאוחר יותר החל אמיר לפנות לילדים בני גילו גם מחוץ למסגרת הקבוצה ולתקשר אתם בשפה משותפת שסוף סוף מצא.
מצבו החברתי השתפר והוא הרגיש הרבה יותר טוב לפני הכניסה לכתה א'.
מובן שעוד נותרה לו עבודה רבה על התמודדות עם כעסים וגבולות, ורכישת מיומנויות חברתיות אחרות אבל פריצת הדרך שחווה בקבוצה סללה עבורו את הדרך להתמודדות מוצלחת עם קשיים אחרים. כל שהיה זקוק לו הוא מעט כיוון. את העבודה הקשה הוא כבר עשה בעצמו

שירותים

תפריט
תפריט