כמו שרוכים מסתבכים של נעל, כשהכול מעורבב וקשור ומסובך ומבולגן ומתסכל, ומרוב שזה מעורבב וקשור ומסובך ומבולגן כל מה שאתה רוצה זה לזרוק את הנעל לאנשהו, לא לעשות איתה כלום יותר, לעולם. רק שאי אפשר. כי עם הנעל הזו אתה תקוע. אני חושב שככה, פחות או יותר, הגעתי לסדנה.לקח קצת זמן, שתיים שלוש פגישות עד שהרגשנו בנוח, ואז עבדנו, כל אחד בתורו, כל אחד על העניינים שלו, וכולם יחד איתו, דרכו, לומדים משהו על עצמם.
עכשיו כשהכול נגמר, זה לא שאין קשרים יותר וזה לא שהכול נהיה לי פתאום פשוט, אבל כן התחלתי להבין מה קורה שם בשרוך המסובך ההוא, איפה בדיוק הוא מתחיל ונגמר, ולמה לזרוק את הנעל לאנשהו זה לא רעיון טוב.

אני חושב שאפילו הצלחתי, תוך כדי, לפרום מעט חלק מהקשרים הראשונים בשרוך המסובך ההוא שלי. וזה טוב ונעים ומרגיע.והחלק הנחמד באמת – חלק מכל זה היה להבין שהאישיו האמיתי הוא אני, לא השרוך.

מיקי, נובמבר 2012, פחות משבוע לאחר סיום סדנת פסיכודרמה עם לילך. שהיא מקסימה ויודעת וחכמה נורא,
ומבינה אדם בדרך פלאית ממש.
וכל המילים הטובות האלה לא מספיקות. כשתכירו אותה, מניח שתבינו.