חשבתי לא מעט מה לכתוב פה כדי להעביר הלאה את החוויה המיוחדת שלי מהפסיכודרמה. אני חושבת שאתחיל דווקא מהשורה התחתונה, אולי בגלל שהיא לא הייתה צפויה: באופן כללי אני לא מאמינה באינסטנט אבל כנראה ש 16 המפגשים שינו אצלי משהו קטן שעשה את ההבדל. אחרי 8 שנים של הסתובבות סביב הזנב, סוף סוף מצאתי זוגיות נהדרת וטובה כמו שחיפשתי.

אני לא ממש מייחסת את זה ליד המקרה. וגם לא לתהליך ארוך ומייגע של התבוננות פנימית. להפך, שיטת הפסיכודרמה בפשטות ובישירות, ולילך (שלא עשתה לי הנחות) נתנו לי הזדמנות להתבונן מהצד ולהבין דפוס התנהגות שלי שלא ראיתי קודם. ההערות מהזוויות של המשתתפים שלא מכירים אותי, אבל מספיק כנים כדי לשתף אותי במה שהם קלטו ממני ומהמסר שהעברתי להם,עזרו לי לשים לב לבורות שהייתי נופלת לתוכם פעם אחרי פעם ולא מבינה למה אני לא מתקדמת.
בעזרת הסדנה גיליתי שגם לבחורה פתוחה כמוני יש דפוס התנהגות מסוים בתחילת קשר, חוויות מהעבר שמנדנדות לפעמים בשרוול החולצה ועוד כמה גינונים שמגיעים ממקום עמוק יותר ומרגש לא פתור ביני לבין עצמי.
הסתבר לי שהדפוס שלי הקרין לא רק על ההתנהלות שלי בתחילת קשר אלא גם על היחסים שלי מסביב (בעבודה, במשפחה וגם עם חברים).
היום אני מודעת יותר, מתבוננת ומנסה להבין את הצד השני לפני שאני מגיבה, אולי יותר בוגרת. מה שבטוח – יותר אמיצה.
ולעניין יד המקרה- בן זוגי הוא ללא ספק אביר. אבל אני בטוחה שאם הייתי פוגשת אתו לפני חווית הפסיכודרמה סביר שזה לא היה מצליח להתממש- כי פשוט הייתי בסרט אחר והפוטנציאל היה נשאר לא ממומש.
לסדנה הגעתי מאזור חיפה, שעה ו-15 דקות של התבשלות לכל כיוון. היום- אני מודה ומברכת על הדרך ועל חוויה משמעותית